שופיפיי או וורדפרס לעסק קטן בישראל, ויש גם אפשרות שלישית
השאלה "שופיפיי או וורדפרס לעסק קטן בישראל" חוזרת בכל קבוצת פייסבוק של בעלי עסקים ובכל שיחת ייעוץ ראשונה שאנחנו מנהלים. היא נשמעת כמו הכרעה בין שתי אפשרויות, אבל היא בעצם מלכודת ניסוח. שתי הפלטפורמות האלה הן מודל שכירות. אתם משלמים לנצח, אתם לא הבעלים של הנכס, וכל אחת מהן גובה מכם מס נסתר שדווקא בישראל מרגישים אותו חזק. לפני שבוחרים צד, כדאי להבין מה כל אחת נותנת ומה היא לוקחת בשקט, ואז לדבר על אפשרות שלישית שכמעט אף אחד לא מציג.
שופיפיי, הנוחות שעולה פעמיים כשאתם ישראלים
היתרון של שופיפיי אמיתי ואין טעם להתכחש לו. נרשמים, בוחרים תבנית, מעלים מוצרים, והחנות באוויר תוך יום. האחסון, האבטחה והעדכונים באחריות שופיפיי, ואתם לא נוגעים בשרת אף פעם. לבעל עסק שרוצה למכור ולא לתחזק תשתית, זה שקט נפשי ששווה כסף.
הבעיה מתחילה בקופה. שופיפיי פיימנטס, מנגנון הסליקה הפנימי של הפלטפורמה, אינו זמין בישראל. ישראל פשוט לא נמצאת ברשימת המדינות הנתמכות. המשמעות המעשית היא שכל חנות ישראלית חייבת לחבר סולק צד-שלישי כמו קארדקום או טרנזילה, ועל זה שופיפיי גובה קנס. לפי דף התמחור הרשמי, בתוכנית Basic שופיפיי לוקחת 2% נוספים על כל עסקה שעוברת בסולק חיצוני, אחוז אחד בתוכנית Grow ו-0.6% בתוכנית Advanced. חנות אמריקאית שמשתמשת בסליקה הפנימית משלמת על התוספת הזו אפס. חנות ישראלית משלמת 2% על כל מכירה, לנצח, רק כי היא ישראלית.
קל להמעיט בערך של שני האחוזים האלה עד שמתרגמים אותם לשקלים. חנות צנועה שמגלגלת ארבעים אלף שקל בחודש משלמת מהם שמונה מאות שקל, קרוב לעשרת אלפים שקל בשנה, רק על הקנס של שופיפיי. זה מעל עמלת הסליקה הרגילה של הסולק, ומעל דמי המנוי החודשיים שמתחילים ב-39 דולר בתוכנית Basic. ככל שהחנות גדלה, הקנס גדל איתה.
ומעבר לכסף יש את הבעלות. בשופיפיי אתם לא הבעלים של כלום. התבנית, הנתונים, ההתאמות, הכל חי על הפלטפורמה שלהם. ביום שתרצו לעבור, אתם מתחילים מאפס.
וורדפרס וווקומרס, ה"חינם" היקר ביותר לתחזוקה
וורדפרס הוא הקצה השני. הוא מפלצת של גמישות ושליטה, ולא במקרה הוא מריץ 41.2% מכל האתרים באינטרנט, נתון עצום שאין לו מתחרה קרוב. עם ווקומרס אתם מקבלים חנות פתוחה שאתם הבעלים של הקוד שלה, בלי חברה שמחזיקה אתכם בגרון.
אבל המילה "חינם" כאן מטעה. הליבה של ווקומרס באמת ללא תשלום וקוד פתוח, אבל היא תוסף לוורדפרס שדורש אחסון משלכם כדי לרוץ בכלל. חנות אמיתית מורכבת מאחסון, דומיין, תעודת SSL, תוספים בתשלום, גיבויים, עדכונים שוטפים ואבטחה, וכל אלה נופלים עליכם או על המפתח שלכם. ה"חינם" הופך לחשבון תפעולי קבוע ולמשרה של תחזוקה שאף אחד לא הזהיר אתכם עליה.
ויש עוד מלכודת. ווקומרס חי על מערכת אקולוגית של תוספים, וכל תוסף הוא תלות. עדכון של אחד יכול לשבור אחר, גרסת PHP חדשה יכולה להפיל חצי מהאתר, ותוסף שהמפתח שלו נטש הופך לחור אבטחה. מישהו צריך לעקוב אחרי כל זה, וזה או שאתם או שמישהו שאתם משלמים לו כל חודש. אם לא מתחזקים, האתר מאט, נשבר, או נפרץ, ובקופה זה עולה ישירות. ממוצע נטישת העגלות בסחר אלקטרוני עומד על 70.22%, לפי חישוב של מכון Baymard על בסיס חמישים מחקרים. כל חיכוך בקופה שלא כווננה כמו שצריך דוחף את הלקוח החוצה בדיוק ברגע התשלום.
מה באמת מזיז את ההכנסה
כאן מגיע החלק שרוב הדיונים על "איזו פלטפורמה" מפספסים. הלוגו בלוח הבקרה לא מזיז את המחט. שני דברים כן מזיזים אותה, ושניהם נמדדו במחקר.
הראשון הוא מהירות. מחקר של Deloitte שניתח שלושים מיליון סשנים של גולשים אצל 37 מותגים מצא ששיפור של עשירית שנייה בלבד בזמן הטעינה במובייל העלה את שיעור ההמרה בקמעונאות ב-8.4% ואת שווי ההזמנה הממוצע ב-9.2%. עשירית שנייה. אתר איטי הוא לא אי-נוחות, הוא דליפת הכנסה מדידה.
השני הוא נראות בחיפוש. לפי מחקר של BrightEdge, 53% מכלל התנועה הנמדדת לאתרים מגיעה מחיפוש אורגני. אתר בנוי נכון, מהיר ונקי מבחינת SEO הוא מנוע צמיחה, לא הוצאה. אתר כבד שנשען על שנים-עשר תוספים כדי לתפקד נלחם נגד עצמו בכל חיפוש.
השאלה האמיתית לעסק ישראלי היא לא איזה לוגו יופיע בלוח הבקרה, אלא האם האתר נטען מהר, האם הקופה מקומית וחלקה ללקוח שמשלם בשקלים עם ביט או Apple Pay בלי הפניה מסורבלת לספק זר, והאם האתר מדורג בגוגל.
האפשרות השלישית, אתר שבנוי בשבילכם ובבעלותכם
בין השכירות של שופיפיי לבין ה"עשה זאת בעצמך" של וורדפרס יש דרך שלישית שכמעט לא מדברים עליה, אתר מותאם שנבנה ספציפית לעסק שלכם ונשאר בבעלותכם המלאה. הקוד שלכם, הדומיין שלכם, בלי פלטפורמה שמחזיקה אתכם.
זה המודל שאנחנו בפיוז'ן וובז עובדים בו. תשלום חודשי קבוע, בלי דמי הקמה, והאתר בנוי מראש להיות מהיר ותקין ל-SEO מהיסוד ולא בזכות ערימת תוספים. הסליקה מקומית, קארדקום, טרנזילה, ביט ו-Apple Pay, מחוברת ישירות בלי הקנס של 2% ששופיפיי גובה על סולק חיצוני, ובלי משרת התחזוקה שווקומרס מפיל עליכם.
צריך להיות הוגנים. זה לא זול יותר בקסם מכל דבר אחר. העלות החודשית דומה לתוכנית שופיפיי רצינית עם אפליקציות, או לסטאפ ווקומרס מתוחזק כמו שצריך. ההבדל הוא מה שמקבלים תמורתה, בעלות מלאה, מהירות שבנויה פנימה, קופה שמתאימה לישראל, וגורם אחד שאחראי לכך שהכל עובד. אתם לא שוכרים חנות ולא הופכים למנהלי שרתים. אתם מקבלים נכס.
אז שופיפיי או וורדפרס לעסק קטן בישראל
אם אתם רוצים להתחיל מחר בבוקר בלי לחשוב, ומוכנים לשלם את מס ה-2% ולוותר על בעלות, שופיפיי יעבוד. אם יש לכם זמן, ידיים טכניות או מפתח קבוע, ואתם רוצים שליטה מלאה, וורדפרס ייתן לכם אותה יחד עם המחיר התפעולי שנלווה אליו. אבל אם מה שאתם באמת רוצים זה חנות מהירה שמדברת שקלים, שמדורגת בגוגל, ושהיא שלכם, שווה לבדוק את האפשרות השלישית לפני שסוגרים על אחת משתי הראשונות.
מקורות
- Shopify Payments, רשימת המדינות הנתמכות
- דף התמחור הרשמי של שופיפיי
- WordPress.org, תוסף ווקומרס (קוד פתוח וחינמי)
- W3Techs, נתוני שימוש ונתח שוק של וורדפרס
- Baymard Institute, שיעור נטישת עגלות
- Deloitte, Milliseconds Make Millions
- BrightEdge, נתח התנועה האורגנית
אם המודל של אתר מהיר, מקומי ובבעלותכם מדבר אליכם, נשמח להסתכל יחד על מה שמתאים לעסק שלכם.